סשן צילום כחוויה

אל תספרו לאף אחד, אבל עמוק בפנים אני יודע מה סוג הצילום האהוב עלי.

אני אוהב מאד לצלם מוזיקאים או שחקנים. אני אוהב גם אופנה והפקות מושקעות. אני אוהב גם להזמין אלי אנשים ולהוציא מהם פורטרט חזק, למעשה זה מה שאני עושה רוב הזמן.

אבל סוג הצילום האהוב עלי הוא צילום שבו למצולם אין צורך בתמונות. לא התוצר הסופי הוא מה שמעניין אותו אלא התהליך.

כשמישהו פונה אלי לסוג כזה של צילומים, בהתחלה אני קצת נלחץ. לרוב זו פניה שמגיעה אלי אחרי שצילמתי חברה משותפת שהמליצה ואמרה שהיה לה מאד נעים וכיף אצלי. וזה מלחיץ אותי קצת, כי פתאום לא פונים אלי רק כי אני צלם טוב, אלא כי אני נעים. לא הכישרון שלי עומד למבחן אלא האופי שלי ושם הכישלון יכול להיות הרבה יותר דרמטי.

אבל אחרי שאני נרגע, אני מתרגש. אין דבר שיותר משמח אותי מלדעת שנעים אצלי, שאנשים מגיעים וכיף להם.

אני לא קוסם וגם לא פסיכולוג, אבל הידיעה שאני יכול, לפעמים, לשחרר משהו אצל בן אדם בעזרת השימוש שלי במצלמה זו תחושה מדהימה של סיפוק. זה חשוב בעיני יותר מכל תמונה מדהימה.

זה מה שהיה עם חיה.

היא פנתה אלי כי היא רצתה להצטלם. לא היה לה צורך בהול במיוחד בתמונת פרופיל חדשה, גם לא תמונה עסקית. היא רצתה את החוויה עצמה.

ויצאו תמונות מדהימות. אבל חשוב מכך - היה סשן נעים. לא רק לחיה אלא גם לי.

כי בואו אגלה לכם סוד - גם צלמים לחוצים ונבוכים לפני סשן. גם הם צריכים להירגע ולהיפתח מול האדם השני, וגם להם זה לא תמיד קורה ורואים את זה בתמונות. עם חיה הרגשתי בנוח ומשוחרר וזו הייתה חוויה נפלאה לשנינו.

הייתי מת לשתף אתכם בעוד תמונות מהסשן, כי הן באמת יפהיפיות, אבל הן לא חשובות והן שייכות לחוויה של חיה ושלי.

תודה רבה חיה על האמון ועל ההזדמנות



פוסטים אחרונים

הצג הכול