אייל

אייל ואני גילינו שאנחנו שכנים דרך תמונה של הנוף מהחלון שלי שהעלתי לקבוצת צילום אנלוגי. אייל זיהה את הגג של הבניין שלו וכתב לי.

התחלנו לדבר, בעיקר על צילום אנלוגי, ובשלב מסויים עלה הרעיון לעשות אצלי צילומים. לא בשביל מטרה מסויימת או חיצונית אלא בעיקר בשביל החוויה והרצון להשתחרר מול מצלמה. אלו הצילומים שאני הכי אוהב כי אני מרגיש שיש לי הזדמנות לצלם את האדם עצמו, ולא תדמית מסויימת שהוא צריך להציג לעולם.

אייל הביא איתו סרט צילום שחור לבן, וביקש שבסרט הזה נהיה יותר ניסיוניים. חלק מהרעיונות עבדו, חלקם קצת פחות, אבל בסופו של דבר יצא סשן שאני מאד מרוצה ממנו ושמח עליו, בעיקר לאור העובדה שאני עדיין איכשהו בחוסר ביטחון מסויים כשאני מצלם גברים.

זו הייתה חוויה משמעותית וטובה עבור שנינו שהזכירה לי שוב, ובפעם האינסוף, כמה ולמה אני אוהב לצלם אנשים.